על רגישות, חרדה וחרטה סביב קעקועים

רגשות וחרדה סביב קעקוע

עשיית קעקוע יכולה להיות חוויה מרגשת ומשמחת, אבל לפעמים היא מעוררת גם רגשות פחות צפויים.
מדי פעם אני פוגשת לקוחות שמספרות על חששות ומחשבות שעלו לפני במהלך התהליך או אחרי הקעקוע.
חוויתי את זה גם בעצמי בתור מתקעקעת.

שינוי קבוע בגוף, גם כשהוא רצוי ומתוכנן היטב, יכול לעורר לרגע תחושה של חוסר ודאות, הצפה או אפילו חרדה.
אצל אנשים רגישים מאוד, או בתקופות שבהן אנחנו קצת יותר פגיעים מהרגיל, התחושות האלה עשויות להיות חזקות יותר.
אפשר וכדאי להגיע לחוויה עם מעט יותר הבנה והכנה.

מחשבות ורגשות שאפשר לפגוש לפני הקעקוע

לקראת התור עשויות לעלות מחשבות על הכאב, על התוצאה ועל עצם השינוי הקבוע בגוף.
עשוי להופיע חשש מחרטה, גם כאשר הרצון בקעקוע קיים כבר זמן רב.
בדרך כלל המחשבות האלה הן חלק טבעי מההתרגשות ומההתכוננות לחוויה חדשה.

כדאי לנסות להבין למה החשש קשור. זו יכולה להיות דאגה מהכאב או מחוסר היכרות עם התהליך.
אולי יש עדיין התלבטות בנוגע לעיצוב, למיקום או לגודל.
כשמדובר בחשש מהחוויה עצמה, היכרות מוקדמת עם שלבי העבודה יכולה להרגיע.
כשיש ספק לגבי הקעקוע עצמו, כדאי לתת לרעיון עוד זמן ולחזור אליו בהמשך.

במהלך סשן קעקוע

כבר בשלב עיצוב הסקיצה והדבקת הסטנסיל אפשר לפגוש כל מיני דברים לא צפויים.
קושי להיסגר על העיצוב הסופי סופי, לופים של ״עוד שינוי אחד קטן ודי״,
שלא לדבר על הגודל (וואו, זה הרבה יותר גדול ממה שתכננתי!״)
והמיקום . כל זה יכול להיות מאוד מבלבל .
צריך הרבה סבלנות ונשימה וגם הסכמה לבחור.
יש זמן, הכל בסדר, וחשוב לזכור שתמיד תמיד תמיד אפשר לוותר ולהחליט שהיום לא מתקעקעים.

כשכבר מתחילים להתקעקע ניפגש עם כאב ברמות שונות, צלילים שונים ומשונים (אם זו המכונה, האנשים בסטודיו, או סתם המחשבות שלנו בראש ) ושהייה ממושכת באותה תנוחה.

לעיתים מתווספים לכך עייפות, רעב והתרגשות. השילוב בין הדברים יכול לעורר רגישות, עוררות גבוהה, רעד של השריר שסביבו עובדים, צורך בשקט או תחושה של הצפה. לפעמים גם בא קצת לבכות :)

כל אלה הן תגובות אפשריות של הגוף והנפש שלנו למצב.
אפשר לעצור, לקחת הפסקה, לשנות תנוחה, להתמתח לשתות או לאכול משהו.
תמיד חשוב לעדכן את המקעקעת כשמשהו מרגיש לא נעים, גם אם קשה להסביר בדיוק מה קורה באותו רגע.

אם ידוע מראש על רגישות מסוימת למגע, לכאב, לרעש או לתחושת חוסר שליטה, אפשר לשתף בכך לפני תחילת העבודה.
אין צורך לספר פרטים אישיים מעבר למה שמרגיש נוח.
גם מידע כללי יכול לעזור להתאים את קצב העבודה וליצור חוויה בטוחה ונעימה יותר.

תחושות שמופיעות אחרי הקעקוע

לפעמים התגובה הרגשית מופיעה דווקא לאחר סיום הקעקוע או ביום שאחריו.
הגוף מתחיל להירגע מהאירוע, ובמקביל צריך להתרגל למראה החדש.
תחושה של זרות מסוימת מול המראה/ מול הקעקוע החדש נורמלית , כמו להתרגל לתספורת שונה וחדשה, רק בווליום גבוה יותר. לפעמים יש איזו תחושה חרדה שקצת מתבלבלת עם חרטה- למה הייתי צריכה את זה?

זה גם יכול להיות מושפע מכך בימים הראשונים הקעקוע נראה בדרך כלל כהה ובולט יותר, והעור סביבו עשוי להיות מעט אדום או נפוח. המראה הזה משתנה עם ההחלמה, ולכן כדאי לתת לעצמנו זמן לפני שמגבשים תחושה סופית כלפי התוצאה.

גם שינוי רצוי יכול להרגיש מוזר בהתחלה. משהו שהיה עד לא מזמן רעיון או סקיצה נמצא עכשיו על הגוף, וההסתגלות לכך אינה תמיד מיידית. באופן כמעט מוחלט, התחושה מתרככת לאחר כמה ימים, כשהקעקוע מתחיל להחלים , להטמיע בעור, ולהרגיש מוכר יותר.

איך אפשר להתכונן?

תמיד מומלץ להגיע לתור לאחר שינה טובה, לאכול לפניו ולהביא מים ומשהו קטן ומתוק.
לבוש נוח והיכרות מראש עם שלבי התהליך יכולים להפחית מתח. אפשר להביא אוזניות, מוזיקה, ספר או כל דבר אחר שעוזר להעביר את הזמן ולהרגיש בנוח.
בסופו של דבר חשוב לזכור שבחרנו את הקעקוע בקפידה, השקענו מחשבה בתהליך, ואנחנו עדיין אותו אדם שבחר בכך, פשוט קצת יותר משקשקים.

לקראת קעקוע ראשון, מי שחוששת מכאב או מהצפה יכולה לבחור להתחיל בקעקוע קטן יחסית או באזור נוח יותר בגוף.

אם התחושות ממשיכות להטריד גם לאחר הקעקוע, אפשר לשתף אדם קרוב או להתייעץ עם אשת או איש מקצוע.
מותר לתת לחוויה זמן להתעכל ולא למהר להסיק מסקנות בזמן שהגוף והרגש עדיין מתאוששים.

תהליך הקעקוע הוא חוויה אישית מאוד, והאופן שבו עוברים אותו חשוב לא פחות מהסקיצה ומהתוצאה הסופית. תקשורת פתוחה, קצב שמתאים למתקעקעת ואפשרות לעצור בכל שלב יכולות להפוך את התהליך לרגוע, נעים ובטוח יותר.